#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לא. למסקנא חרש ופקח שהגביהו מציאה מה הדין ומדוע? 	"שניהם לא קנו. הפקח לא קנה כיון שראשה שהגביה החרש כמונח על גבי קרקע דהגבהה דחרש לא קניא אלא מדרכי שלום בעלמא. ומתוך שלא קנה פקח לא קנה חרש, שאין הפקח מגביה לדעת החרש אם אין זוכה בה לעצמו <sup>כג</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;""> <br>כג. כתב הרשב""א (ד""ה מתוך) ודוקא מה דביני ביני, אבל מה שתפוס בידו קנה, כדאמרינן לקמן זה קנה בי פגיה וזה קנה מה שתפוס בידו והשאר לא זה קנה ולא זה קנה.</span>"	"ב""מ ח."		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לב. איזה דין התחדש ממשנה יתירה מסוף משנתנו בזמן שהם מודים או שיש להם עדים חולקין בלא שבועה? 	לרמי בר חמא שהמגביה מציאה לחבירו קנה חבירו. לרבא שהמגביה מציאה לו ולחבירו קנה אף חבירו דמגו דזכי לנפשיה זכי נמי לחבריה.	"ב""מ ח."		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לג. האוחז במוסירה כדי לקנות בהמת חבירו או במציאה האם קונה ומדוע? 	בבהמת חבירו קנה שהרי מסר לו חבירו. במציאה לא קנה שאין מי שמסר לו ואין לאחיזת המוסירה חשיבות קנין.	"ב""מ ח:"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לד. אמר רב יוסף אמר לי רב יהודה שמעית מיניה דמר שמואל תרתי רכוב ומנהיג חד קני וחד לא קני ולא ידענא הי מינייהו. כיצד פירשו התוס' את ספיקו של רב יהודה, ולמסקנא מה באמת שמע משמואל? 	"הוכיחו התוס' (ד""ה רכוב) שרב יהודה היה מסופק אם שמע משמואל ברכוב לחודיה ומנהיג לחודיה ואז פשוט שמנהיג קונה ורכוב לא קונה, או שדיבר על שניהם ביחד ואז אפשר שרכוב לבד קונה. למסקנא באמת שמע משמואל כצד הראשון ברכוב לחודיה ומנהיג לחודיה שהרכוב לא קנה. וכ""ש ברכוב במקום מנהיג שאין הרוכב קונה."	"ב""מ ח: ותוס'"		
